התפתחות עפ"י פרויד
התיאוריה הפסיכו סקסואלית/ פרויד
- מודל התפתחותי פסיכואנליטי, המתאר את התפתחות הילד כתהליך המורכב משלבים עוקבים, בכל שלב קיים אזור ארוגני שבו מרוכז הליבידו (האנרגיה המינית) של הילד.
- כל שלב מאופיין בהתנהגויות ובקונפליקטים, שאם לא יבואו על פתרונם הראוי לא יאפשרו לילד להמשיך את התפתחותו כראוי וייצרו קבעון (פיקסציה) או נסיגה.
- השלבים במודל עוקבים, אך בפועל הם יכולים להיות חופפים, נוספים האחד לשני או להתרחש במקביל.
- השלבים:
- השלב האוראלי - סיפוק צרכים ראשוניים-אוראליים, האזור הארוגני הוא הפה.
- פרויד מחלק את השלב האוראלי לשני חלקים: המחצית הראשונה של שנת החיים הראשונה נקראת מציצה אוראלית, והמחצית השנייה - נשיכה אוראלית.
- השלב האוראלי מתרחש בתקופה התלותית ביותר שלנו. אנו חסרי ישע, ולכן תלויים בדמות המטפלת (בדרך כלל - האם).
- התינוק נהנה מעצם המציצה (של פטמת האם או הבקבוק), גם כשאינו רעב.
- בתקופה זאת התינוק מחפש הנאה ונמנע מכאב, ובמילים אחרות: העיקרון המנחה את התנהגותו בשלב זה הוא עקרון ההנאה והכאב.
- השלב האנלי - סיפוק צרכים ראשוניים-אנליים בדרך של סובלימציה, שלב זה נמשך כשנתיים - בשנת החיים השנייה והשלישית. האזור הארוגני הוא פי הטבעת.
- בגיל זה ההורים מחנכים לניקיון, חינוך שעיקרו התחשבות בדרישות המציאות.
- האני מתחיל להתפתח, ותפקידו לתווך בין הדחפים לבין הסביבה. אם כך, קל להבין כי העיקרון המנחה את השלב הזה הוא עקרון המציאות, כלומר - על הילד להתנהג על-פי דרישות המציאות. הילד לומד לדחות סיפוקים, לשלוט בצרכיו ולהיות עצמאי.
- התנהגות ההורים קובעת את טיב השלב: דרישה תקיפה ומקפידה תגרום לעצירת הצרכים או לשחרורם המוקדם, ובעקבות זאת יגדל הילד להיות טיפוס אנאלי המאופיין בסדר ובניקיון, בעקשנות, בדייקנות ובקמצנות או לחילופין בנדבנות ובקושי בעמידה באי-ודאות.
- השלב הפאלי (אדיפאלי) - שלב משמעותי מאוד בתיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד. מתרחש מגיל 4 עד גיל 6 בקירוב. האזור הארוגני הוא איברי המין. ואכן, המאפיינים של תקופה זאת הם: הילדים שמים לב להבדלים באיברי המין בין בנים לבנות; הם מתעניינים בנושאים הקשורים לכך, ושואלים שאלות רבות, כגון: מאין באים תינוקות? למה לי יש פין, ולאחותי אין? וכדומה; הם נהנים לגעת באיברי המין ואף לאונן. עוד מאפיין של השלב הוא התעוררות של משיכה מינית כלפי ההורה מהמין האחר: אצל בנים - כלפי האם, ואצל בנות - כלפי האב.
- דחף זה מעורר חרדה אצל הילדים, והם מדחיקים אותו. פתרון לתסבוכת זאת מתחיל להסתמן החל מגיל 5 לערך: הבנים מזדהים עם האב ואף מפנימים את דפוסי התנהגותו הגברית, והבנות נוהגות בהתאם כלפי האם (תסביך אלקטרה ואדיפוס).
- שלב החיביון - מתרחש מגיל 6-7 (תקופת בית-הספר היסודי) ועד תחילת ההתבגרות. כיוון שתקופה זאת מתחילה לאחר הסערה של השלב הפאלי,
- יש בה רגיעה, אין אזור ארוגני, ולאנרגיה המינית אין ביטוי.
- האנרגיה מתועלת ליצירת קשרים חברתיים ולפעילות אינטלקטואלית.
- השלב הגניטאלי - על אף שפרויד לא ייחס משמעות רבה לשלב זה, הסערה בו היא גדולה. הדחפים המיניים מתעוררים, ושלושת חלקי האישיות, שעכשיו הם כבר מגובשים, מקיימים מאבק קשה ביניהם:
- תסביך אדיפוס השני מתחולל בתחילת השלב הגניטאלי. הדחפים המיניים המכוונים להורה מן המין האחר, מעוררים במתבגרים חרדה, משום שהם אסורים.
- דרך ההתמודדות של המתבגרים עם החרדה היא באמצעות הדחקת הדחפים, ובהמשך הם מבצעים התקה של דחפים אלה מן האובייקט האסור אל אובייקט מותר, אשר מהווה "תחליף הורה" (כוכבי קולנוע, זמרים, מורים, וכדומה).
- במהלך החיים, המשיכה המינית מכוונת אל בני המין האחר, בני אותה שכבת הגיל. בשלב הגניטאלי האזור הארוגני מסופק רק לאחר מציאת שותף, וזאת בניגוד לשלבים הראשונים. שלב זה מתחיל בהתבגרות ונמשך עד תום החיים.
