גיל ההתבגרות

השינויים עשויים להביא את המתבגר למרוד בדמויות הסמכות הסובבות אותו, לעתים המרידה חורגת מהתחום הנורמאלי ומבטאת בעיית התנהגות.

בהליך ההתבגרות מפתח המתבגר את מחשבותיו, התנהגותו ורגשותיו ובמקביל מתפתח ומתבגר גם גופם של הנערים והנערות, התהליכים פיזיולוגיים, והשינויים הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים משפיעים אחד על השני.

ההתפתחות המואצת בגופם מביאה לשינויים ביחסים בין חלקי הגוף, דבר העלול להוביל לבעיות בדימוי העצמי, במיוחד בקרב נערות שקצב התפתחותן הגופנית מהיר מהממוצע. בהשוואה לעבר, ההתבגרות כיום ארוכה יותר ומתחילה מוקדם יותר.

בני נוער נוטים לבלות זמן רב יותר משעות הפנאי שלהם עם קבוצת השווים ופחות זמן עם ההורים‏, קבוצת השווים קבוצה של בני גילם המאפשרת להם להיות עצמאיים ולהרגיש "שווה בין שווים" , בשונה מבני משפחתם או מבוגרים אחרים בסביבתם הקרובה והרחוקה.

מלבד הצורך של המתבגר לבלות בקרב קבוצת השווים שלו ישנה חשיבות מבחינתו להרגשתו כשייך לקבוצה או מקום כלשהו ועקב כך הלחץ החברתי משפיע על המתבגר יותר מאדם אחר בגיל אחר. ההשפעה חברתית המופעל על האדם מצד האנשים הסובבים אותו, עשויה לגרם לו "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או מצפונו.

סממנים רגשיים והתנהגותיים שנתפסים כאופייניים לגיל ההתבגרות בתרבות המערבית:

  • תחושה שהוריו ומשפחתו של המתבגר אינם מבינים אותו ואינם קשובים לצרכיו
  • נטייה למרד בסמכויות, בפרט סמכות ההורים ובתי הספר
  • נטייה להפכפכות רגשית
  • התנהגות לא שקולה ונטילת סיכונים לא מחושבים
  • תחושת ריקנות
  • תחושת ניכור
  • חיפוש פעיל אחר הגדרה עצמית ובידול הפרט מסביבתו
  • צורך מוגבר בפרטיות, ואף התבודדות
  • התחברות לקבוצות המסומנות חברתית כמרדניות

לפי מחקרים מעשי אובדנות נפוצים בגיל ההתבגרות יותר מבכל טווח גילאים אחר.

ולמרות כל זאת למשבר גיל ההתבגרות ישנם גם צדדים אחרים, חלק מהמתבגרים מגלים עניין בעזרה לזולת, תורמים ונותנים מעצם, אחרים מתמקדים בקריאת ספרות ו/או פילוסופיה ומרחיבים אופקים ועוד רבים אחרים שמוצאים עצמם במקומות אחרים ומפתחים את עצמם במקומות אלו.     גיל ההתבגרות כולו זה הוא גיל יפה, חשוב מאוד ומשפיע המון על אופי האדם שיהיה בסופו של דבר, הדברים שחווים הנער או הנערה יקבעו בעתיד את ניסיונם, חשיבתם והתנהגותם כאנשים בוגרים.